החלטה בתיק בש"פ 5288/13

           בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים לפי סעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1966 (להלן: חוק המעצרים), החל מיום 5.8.2013 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 31391-04-13 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.

1.             נגד המשיב הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של ייבוא וניסיון לייבוא סם מסוכן, ניסיון לסחר בסם, החזקת סם שלא לצריכה עצמית וניסיון להחזקה כאמור, קשירת קשר לביצוע פשע והסתייעות ברכב לביצוע פשע. כעולה מהאישום הראשון, המשיב, תושב הכפר ע'ג'ר, נתבקש על ידי גיסו - סוחר סמים המתגורר בלבנון והפועל בשירות החיזבאללה (להלן: סעד) - לקחת חבילה מגבול לבנון-ישראל בתמורה לסך של 80,000 דולר. החבילה הוצגה למשיב כמכילה כעשרים ק"ג סם מסוכן מסוג קוקאין, אף שבפועל הכילה חומר נפץ, ונועדה לשמש לביצוע פיגועי טרור. לאחר מכן פנה המשיב לקטין המתגורר אף הוא בע'ג'ר (להלן: אחמד) וביקש ממנו לגשת לגדר הגבול ולקחת את החבילה מאדם שיגיע מלבנון. ביום 5.6.2012, לאחר תיאום בין המשיב לסעד, נשלח אחמד אל גדר הגבול וקיבל את החבילה. המשיב ואחמד הטמינו את החבילה בסמוך לבית המשיב והמתינו להוראות. ביום 10.6.2012 או בסמוך לכך, העביר המשיב את החבילה לאדם אחר שהיה מעורב בפרשה. ביום 12.7.2012 נחשפה החבילה ונתפסה על ידי כוחות הביטחון. לפי האישום השני, בחודש אפריל 2012 פנה סעד אל המשיב כדי שייבא מלבנון למדינת ישראל כשני ק"ג סם מסוכן מסוג קוקאין. לצורך כך הגיע המשיב לגדר הגבול, שם קיבל מתושב לבנוני את הסם, ולאחר מכן הטמינו במקום מסתור בכפר ע'ג'ר. זאת, בתמורה ל-2,000 דולר.

הליכי המעצר

2.             בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו. בבקשה נטען כי קיימות ראיות לכאורה להרשעתו בעבירות המיוחסות לו, וכי למשיב עבר פלילי. בדיון שהתקיים ביום 29.8.2012 נעתר בית המשפט לבקשת בא-כוח המשיב לדחות את הדיון בשל החלפת ייצוגו של המשיב. הדיון נדחה מסיבות הקשורות בייצוג המשיב מספר פעמים נוספות. בדיון מיום 6.9.2012, קבע בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ש' אטרש) כי קיים ניצוץ ראייתי בתיק, והורה על הארכת מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת. בדיון מיום 9.9.2012 נמסר לבית המשפט כי המשיב מעוניין בסנגור פרטי, וכי הסכים למעצרו עד תום ההליכים, תוך שמירת זכותו להגיש בקשה לעיון חוזר. בית המשפט הורה אפוא על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, וקבע כי תישמר לו הזכות להגיש בקשה לעיון חוזר לאחר הסדרת ייצוגו.

           משלא הסתיים משפטו של המשיב במהלך תשעת חודשי המעצר הראשונים, הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרו בתשעים ימים נוספים. ביום 1.5.2013 הוריתי על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 8.5.2013, לאחר שניתנה הסכמתו של המשיב לכך והתייתר הצורך בדיון (בש"פ 3132/13 מדינת ישראל נ' פלוני (1.5.2013)).

ההליכים בתיק העיקרי

3.             לאחר שהתקיימו במהלך חודש אפריל ארבע ישיבות הוכחות בתיק, שבמסגרתן נשמעו 11 עדי תביעה, העלה בא-כוח המשיב טענה מקדמית שלפיה חלק מהעבירות נושא כתב האישום הן עבירות חוץ (כהגדרתן בסעיף 7 לחוק העונשין, התשל"ז-1977). זאת, היות שהחלק הצפוני של כפר ע'ג'ר אינו מצוי בתחומי מדינת ישראל. משכך, נטען שכתב האישום הוגש בחוסר סמכות מאחר ולא נתקבל בעניינו אישור היועץ המשפטי לממשלה (להלן:היועץ המשפטי). בתגובתה הסכימה באת-כוחה של המבקשת לטענה כי נדרש אישור היועץ המשפטי להעמדה לדין בגין חלק מהעבירות, וצירפה אישור בדיעבד מטעם המשנה לפרקליט המדינה. בסמוך לכך ביקשה באת-כוח המבקשת לתקן את כתב האישום באופן שיבהיר את מודעות המשיב למטרת ההברחה לישראל, כך שיובהר שניתן לייחס למשיב עבירות פנים. בנוסף, במהלך חודשים מאי ויוני התקיימו מספר מועדי הוכחות, וביום 20.6.2013 הסתיימה פרשת התביעה. היות שהמשיב הגיש בקשה לגילוי ראיה חסויה, אשר טרם נתקבלה בה החלטה, ומאחר שטרם התקבלו חוות הדעת מהמרכז לבריאות הנפש ומוועדת האבחון, ביקש בא-כוח המשיב שלא להתחיל בשמיעת פרשת ההגנה. לפיכך בית המשפט דחה את מועדי ההוכחות לחודש יולי. ביום 8.7.2013, דחיתי את העתירה לגילוי ראויה חסויה (בש"פ 3146/13 פלוני נ' מדינת ישראל (8.7.2013)).

הבקשה השנייה להארכת המעצר

4.             משלא הסתיים משפטו של המשיב בתקופת ההארכה שעליה הורה בית משפט זה, מונחת לפניי בקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים. בבקשתה מדגישה המדינה את חומרת העבירות המיוחסות למשיב ואת המסוכנות הנשקפת ממנו. בהקשר זה, היא מציינת את עברו הפלילי של המשיב, אשר כולל שתי עבירות של ייצוא, ייבוא וסחר בסמים והחזקת סמים, שבגינן נדון בעבר לתקופות מאסר ארוכות. בדיון שהתקיים לפניי, הדגישה באת-כוח המבקשת כי משפטו של המשיב מתקדם בקצב משביע רצון. ביום 15.8.2013 (לאחר שנשמעו טענות הצדדים לפניי בעניין הארכת המעצר) החליט בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט א' קולה) לא להחיל את דוקטרינת התוצאה היחסית בנושא אישורו בדיעבד של היועץ המשפטי להגשת כתב אישום ב"עבירת חוץ", וקבע כי דין אחת מהעבירות שיוחסה לנאשם באישום הראשון - של ניסיון להחזקת סם, וכן דין כל העבירות נושא האישום השני, שעניינן ייבוא סם מסוכן והחזקת סם שלא לצריכה עצמית בלבד, להימחק מכתב האישום בהיותן עבירות חוץ. בית המשפט המחוזי לא קבע מסמרות בשאלת נפקות הביטול. עוד התיר בית המשפט למבקשת לתקן את כתב האישום, וציין כי: "יכול, ואיני קובע כמובן מסמרות לעניין זה, שתרופתו של הנאשם כנגד הקיפוח שנגרם לו, היא בשחרורו לחלופת מעצר, כזו או אחרת, או באי הגשת בקשה להארכת מעצרו מעבר לתשעה חודשים, שכן אך ברור הוא, שחלק ניכר ממשך הזמן שבניהול ההליך, רובץ לפתחה של המאשימה" (פסקה 52 לפסק הדין). כמו כן, קבע שני מועדי הוכחות נוספים לחודשים ספטמבר ואוקטובר. ביום 19.8.2013 הגישה המדינה תגובה להודעת עדכון מטעם המשיב, שבה נמסר כי בית המשפט המחוזי ביטל חלק מהעבירות נושא כתב האישום והורה על תיקון כתב האישום בהתאם (להלן: הודעת העדכון). בתגובתה ציינה כי החלק הארי של כתב האישום נותר על כנו; וכי להערכתה במועדים שנקבעו לשמיעת ההוכחות תסתיים שמיעת המשפט. לשיטתה, טרם השתנתה נקודת האיזון, והכף נוטה עדיין לעבר המשך מעצרו של המשיב.

5.             בא-כוח המשיב מצידו טען כי האחרון עצור מזה למעלה משנה, וציין כי הארכת המעצר הקודמת אכן הייתה בהסכמתו. עוד הוסיף כי אמנם ההליך מתקדם באופן משביע רצון, אך צפויות עוד לפחות ארבע ישיבות של פרשת ההגנה. בנוסף, ציין כי לפי חוות הדעת של מרכז האבחון, המשיב נמצא על גבול הפיגור השכלי. נוכח האמור, ביקש שבית המשפט יורה על הכנת תסקיר בעניינו של המשיב לצורך בחינת חלופות מעצר, וישיב את התיק לבית המשפט המחוזי לשם עיון חוזר בחלופות אלו. עוד ציין בא-כוח המשיב, בהודעת העדכון מטעמו, כי לאחר שהורה בית המשפט המחוזי על ביטול חלק מהעבירות נושא כתב האישום, ציין שייתכן שיש לשחרר את המשיב לחלופת מעצר או להימנע מהגשת בקשה נוספת להארכת מעצרו מעבר לתשעה חודשים.

דיון והכרעה

6.             לאחר שבחנתי את הבקשה וצרופותיה, שמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפניי ובחנתי את הודעת העדכון ואת התגובה להודעה, באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה באופן חלקי בלבד. כידוע, בבואו של בית משפט זה לבחון בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, עליו לאזן בין זכותו של הנאשם - אשר טרם הורשע בדין - לחירות, לבין אינטרס שמירת ביטחון הציבור וניהול הליך פלילי תקין (בש"פ 7627/12 מדינת ישראל נ' אבו כליב, פסקה 5 (25.10.2012) (להלן: עניין אבו כליב)). בית משפט זה לא יורה על הארכת מעצר מכוח סעיף 62 לחוק המעצרים, אלא בהינתן שיקולים המצדיקים זאת. שיקולים אלו כוללים את חלוף הזמן וקצב התמשכות ההליך העיקרי; מידת המסוכנות הנשקפת מן הנאשם; זהות הגורם שעליו מוטלת האחריות להתמשכות ההליכים; ומידת החשש מפני הימלטות הנאשם ומפני שיבוש הליכי משפט (ראו, לדוגמה: בש"פ 4363/12 מדינת ישראל נ' אבו נאסר, פסקה 10 (12.6.2012)).

7.             בענייננו, אני סבור כי ראוי לבחון את אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, ולו בשל כך שבשלבים מוקדמים של ההליך נשמרה לו הזכות להציע חלופת מעצר שתיבחן על-ידי בית המשפט המחוזי, והוא רשאי לממשה בנקודת הזמן הנוכחית. לנתון יסוד זה יש להוסיף את חלוף הזמן ושינוי הנסיבות, שכן ההחלטה בדבר ביטול חלק מהעבירות המיוחסות למשיב משנה את התשתית הראייתית הלכאורית שמשמשת בסיס להערכת המסוכנות הנשקפת ממנו.

8.             נוכח האמור לעיל, אני מורה לשירות המבחן לערוך תסקיר מעצר ביחס לחלופות מעצר שיציע המשיב, שיוגש לבית המשפט המחוזי תוך 21 ימים. מעצרו של המשיב יוארך ב-60 ימים מיום 5.8.2013 או עד להחלטה אחרת של בית המשפט המחוזי, לפי המוקדם. בית המשפט המחוזי יבחן את חלופות המעצר שתוגשנה לו בתוך תקופת המעצר המוארכת, ויפעל כחוכמתו.

           הבקשה מתקבלת אפוא באופן חלקי כמפורט לעיל.

           ניתנה היום, ‏כ' באלול התשע"ג (‏26.8.2013).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   נב